רמ”י – רשומת מקרקעי ישראל היא הגוף הממשלתי האחראי על ניהול הקרקעות שבבעלות המדינה, קק”ל ורשות הפיתוח. למעשה, כ-93% מהקרקעות בישראל מצויות בניהולה, ולכן כל עסקה הכוללת קרקע שאינה פרטית – מחייבת מעורבות של רמ”י. הרשות הוקמה במטרה לשמור על אינטרס הציבור בקרקע, להסדיר זכויות שימוש ולפקח על ניצול ראוי של משאבים.
מתי יש צורך בהתנהלות מולה?
במקרים רבים, משקיעים ופרטיים רוכשים נכסים על קרקע מינהל. בין המצבים הנפוצים שבהם יש צורך באישור או פעולה מול הרשות:
- רכישת דירה חדשה בפרויקט על קרקע מינהל
- העברת זכויות בנכסים ישנים שהוקמו על קרקע לא פרטית
- פיצול/איחוד חלקות
- חידוש חוזה חכירה או שינוי ייעוד
- רישום זכויות בטאבו (לאחר קבלת אישור רמ”י)
- תשלום דמי היוון, חכירה או היתר בנייה
רמ”י ומשכנתא – מה הקשר?
כאשר הנכס בנוי על קרקע של רמ”י, הבנק ידרוש לראות את אישורי הרשות לשעבוד הקרקע לטובת המשכנתא. הליך זה עשוי להאריך את משך קבלת האישור העקרוני או הדחייה של העסקה, ולכן חשוב לוודא שהמוכר (או הקבלן) טיפלו מראש בכל האישורים הרלוונטיים.
במקרים מסוימים, הבנק יאשר את המשכנתא רק לאחר רישום בפנקס החכירות של רמ”י או קבלת התחייבות לרישום.
מה ההבדל בין קרקע מינהל לקרקע פרטית?
קרקע מינהל היא קרקע שהמדינה מאפשרת להשתמש בה לתקופה מוגבלת (חכירה), בניגוד לקרקע פרטית שהבעלות בה מלאה ובלתי מוגבלת בזמן. עסקה בקרקע מינהל לרוב מחייבת הליך בירוקרטי נוסף, תשלום דמי היוון, ולעיתים גם מגבלות תכנון ושימוש.
