שער חליפין הוא המחיר של מטבע אחד ביחס לאחר. הוא נקבע על פי היצע וביקוש בשוק המט”ח ומשפיע על היבוא, היצוא והאינפלציה. קיימים שני סוגים עיקריים: שער חליפין קבוע, שבו הבנק המרכזי מתערב כדי לשמור על יציבות, ושער חליפין נייד, שבו השוק קובע את המחיר ללא התערבות ממשלתית. גורמים כמו ריבית, אינפלציה ומדיניות כלכלית משפיעים עליו באופן ישיר.
שער חליפין נייד (Floating Exchange Rate) נקבע על ידי כוחות השוק – היצע וביקוש למטבע. הוא משתנה באופן חופשי בהתאם לגורמים כלכליים כמו אינפלציה, ריבית, צמיחה כלכלית ויציבות פוליטית. במדינות עם שער נייד, הממשלה לא מתערבת ישירות בשער המטבע, אלא רק באמצעות מדיניות מוניטרית כמו שינוי הריבית.
שער חליפין קבוע (Fixed Exchange Rate) נקבע ומפוקח על ידי הבנק המרכזי. המדינה קובעת שער יציב ביחס למטבע חזק כמו הדולר או האירו, ומתערבת באמצעות קנייה או מכירה של מטבעות כדי לשמור עליו. היתרון המרכזי הוא יציבות כלכלית ויכולת תכנון לטווח ארוך, אך החיסרון הוא הגבלת חופש הפעולה של הבנק המרכזי.